נציגות הבית ואח ואח' נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1.המבקשת - הנתבעת עתרה למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי, בהתאם לתקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן – התקנות).

2.ביום 23.10.08 הגישה המבקשת בקשה למתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי וכן בקשה למתן תשובות לשאלון, לאחר שפניותיה למשיבים לא נענו (בש"א 19082/08).

הבקשה נדחתה על ידי כבוד הרשם זמיר (כתוארו אז) בהחלטה מיום 7.1.09, מחמת שיהוי בהגשתה.

3.המבקשת ערערה על ההחלטה וביום 12.2.09 נתקבל הערעור בחלקו; כבוד השופטת צ'רניאק קבעה, בהסכמת הצדדים, כי יינתן צו לגילוי מסמכים הדדי לביצוע תוך 30 יום, וכפי שנכתב בפרוטוקול בית המשפט:

"לאחר ששוחחנו עם בית המשפט מחוץ לפרוטוקול, מקובל עלינו כי יינתן צו גילוי מסמכים הדדי לביצוע בתוך 30 יום מהיום, ובכפוף לאמור לעיל, החלטת כבוד הרשם תישאר על כנה" (ע"א 1125/09).

4.בדיון שהתקיים ביום 4.3.09, התעוררה מחלוקת האם המונח "גילוי הדדי" נסב גם על גילוי ספציפי או שמא על גילוי כללי בלבד, ומשכך נדרש כבוד הרשם זמיר בשנית לשאלת הגילוי וביום 27.3.09 נתן החלטה משלימה בה קבע כי "להבנתי, ברור ממהלך הדיון ומההחלטה כי מדובר היה רק בגילוי כללי. מכל מקום, וככל שהדבר מתאפשר לפי כל דין, יוכל כל צד לנקוט בהליך מתאים על מנת להבהיר/לתקן את פסק הדין בערעור או לבקש לערער עליו".

5.לאור החלטה זו פנתה המבקשת שוב לבית המשפט של ערעור וביום 19.5.09 הגישה בקשת הבהרה לערכאת הערעור; ביום 18.10.09 ניתנה החלטת כבוד השופטת צ'רניאק, ולפיה: "מאחר ונתתי תוקף להסכמת הצדדים בקשה זו אינה במקומה ממילא לא זקוקה ההחלטה להבהרה כל שהיא גילוי מסמכים הדדי כשמו כן הוא" (בש"א 10237/09).

6.לטענת המבקשת הסכמת הצדדים בדיון בערעור, הסכמה שניתן לה ניתן תוקף של פסק דין קובעת כי הצדדים יערכו גילוי מסמכים הדדי בהתאם לבקשה (בש"א 19082/08 הנ"ל) מכאן - שההסכמות היו למתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי.

כן ציינה המבקשת, כי מדובר במסמכים בעלי זיקה ישירה להליך הנחוצים לקידום הדיון וראוי לגלותם במסגרת הליך הגילוי.

7.מנגד סברו המשיבים כי בית המשפט כבר הכריע בבקשה בהחלטתו המשלימה והמפורשת מיום 27.3.09, בה ציין במפורש כי מדובר בגילוי מסמכים כללי בלבד וכלשונו "להבנתי, ברור ממהלך הדיון ומההחלטה כי מדובר היה רק בגילוי כללי". המבקשת לא ערערה על החלטה זו, ורק ביום 19.5.09 (!) לאחר כחודשיים, נזכרה להגיש לערכאת הערעור בקשה להבהרת החלטה, שלמעשה אימצה את הסכמות הצדדים.

לא זו אף זו, סבורים המשיבים כי אין למבקשת כל ענין בקידום ההליכים המקדמיים, כפי שניתן להסיק מהתנהגותה ומהשיהוי שבו היא נוקטת בהגשת הבקשות.

עוד הפנו המשיבים לתקנות סדר הדין האזרחי המבחינות בין צו לגילוי מסמכים כללי (תקנה 112) ובין צו לגילוי מסמכים ספציפי (תקנה 113), וכי לשון החלטת כבוד השופטת צ'רניאק אינה מוסיפה להבנות ההחלטה גם אינה גורעת, ובהחלט לא עולה ממנה כי נקבע גילוי מסמכים ספציפי.

לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, ראיתי לדחות הבקשה.

8.לטעמי החלטות בית המשפט מיום 27.3.09 ומיום 18.10.09 הכריעו בשאלה הנתונה במחלוקת בין הצדדים; כאשר בהחלטה הראשונה של השופט זמיר מצויין במפורש שמדובר בגילוי מסמכים כללי בלבד, והשנייה חוזרת על לשון ההחלטה המקורית שנשענה על הסכמת הצדדים בדבר "גילוי מסמכים הדדי", ואינה מוסיפה על החלטת כבוד השופט זמיר שציין במפורש כי מדובר בגילוי כללי. לפיכך, מהותה של בקשת המבקשת דנן, המתעלמת מן ההחלטות הנ"ל ומוסיפה לדבוק בפרשנותה שלה, איננה אלא בקשה ל"עיון מחדש" או "עיון חוזר" בהחלטות שניתנו.

לא מצאתי ל'עיין חדש' בהחלטה מפורשת שניתנה בודאי לא במקרה זה שאינו מקרה נדיר וגם לא חריג- מקרים בהם הפסיקה ראתה לאפשר עיון חןזר הגם שאין הדבר קבוע בדין, גם לא מצאתי כי ארע שינוי נסיבות, להפך רק חלף זמן נוסף מאז נדונה הבקשה ומאז הוגש כתב התביעה והתקדמות - אין. העובדה שהמבקשת סבורה כי בית המשפט שגה בהחלטתו, אינה מצדיקה הגשתו של "ערעור" לערכאה הדיונית (בר"ע (מחוזי ת"א) 2309/06; רע"א 7612/09 ניסנוב נ' שבתאי (1.10.09), ולאחר קביעת כבוד השופט זמיר ביום 27.3.09 וככל שסברה המבקשת כי ההחלטה שגויה היה עליה לערער על החלטתו ולא לבקש ממני לשנות ההחלטה.

9.מן החומר עולה כי המבקשת לא הזדרזה, בלשון המעטה, לפעול בהתאם ללוח הזמנים הסביר הנהוג בהגשת בקשות מקדמיות. אף כאשר התקבל ערעורה בחלקו, חרף השיהוי, וכאשר התגלעה המחלוקת באשר לפרשנות ההחלטה, לא אצה לה הדרך ואת בקשתה להבהרת ההחלטה הגישה רק כעבור כשלושה חודשים.

המסקנה המתחייבת בנסיבות העניין הינה שאין לה להלין אלא על עצמה.

10.סיכומו של דבר, אני מורה לצדדים למלא תוך 30 יום, באופן הדדי, אחר צו גילוי מסמכים כללי כפי שקבע במפורש כבוד השופט זמיר לאחר שנתבקש להבהיר את ההחלטה.

לא למותר לציין, כי משניתנה החלטה בדבר גילוי מסמכים כללי, משמעות הדבר היא שזכות העיון בהם אף היא קמה בהתאם לתקנה 114 לתקנות, למעט מגבלת חיסיון, ככל שזו קיימת. בעל דין שמילא אחרי צו גילוי המסמכים, יכול וצריך לדעת, כי הדרישה לעיין במסמכים לא תתמהמה לבוא. חובה היא להכין את המסמכים שגילה, לעיון מקבלי הצו... " (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 198).